נכון שזה היה סימלי ונעלם אחרי כמה שעות, אבל עדיין זה סיפק את הנפש הישראלית שלנו...
נסעתי עם חברתי זיוית וביקרנו גם בתערוכה שהתקיימה שם.
אלו היו ימים מאושרים. כמו להכניס ילדים לחנות ממתקים. ראינו עוד ועוד חומרים ומוצרים נחשקים.
הכיף הגדול היה להשתתף בסדנאות שהתקיימו במקום.
ולהתרשם מדברים מאוד יפים...
מצאנו פינה עם תצוגת מכשפות. אחרי שהצלחתי להרגיע את זיוית, כי היא אוספת מכשפות ידועה, המשכנו בדרכנו...
להתראות.